מתקפת הטילים הזו מעוררת אצלנו טראומות מודחקות. כל אופנוע מקפיץ אותנו. אנחנו לחוצים ודואגים. אז מה אפשר לעשות?
קודם כל לזכור לנשום! שאפו על ספירה איטית של 5 שניות, החזיקו 2 שניות, ונשפו למשך 7 שניות.
אפשר אחר כך גם לכווץ כפות ידיים לאגרופים ואת שרירי הפנים ואז להרפות, להרים כתפיים ולהרפות.
התרכזו בכאן ועכשיו, מה קורה מסביבכם, האזינו למוזיקה נעימה ונסו להמנע מחדשות ככל האפשר.
היו פעילים ואקטיביים, עזרו לאחרים, נסו לא לחשוב ולהפסיק דיבור פנימי במשפט כמו ״אין לי זמן עכשיו, נדבר על זה עוד שבוע...״.
אפשר גם לדמיין איך הדיבור הפנימי הופך לדובר משעשע המדבר בקול מצחיק ומגוחך כמו בסרט מצוייר. אפשר להאט מאד את קצב הדיבור הפנימי או להאיץ אותו מאד כדי להצחיק אתכם.
וזיכרו! זו רק תקופה זמנית וכמו שבעבר חזרנו לשיגרה בסוף אחרי הכל, כך יקרה גם הפעם!
